ברט בראון
.jpg) | |
| בראון בשנת 2015 | |
| לידה |
16 בפברואר 1961 (בן 63) פורטלנד הדרומית שבמיין, ארצות הברית |
|---|---|
| עמדה | מאמן |
| מכללה | אוניברסיטת בוסטון |
| קבוצות כמאמן | |
|
1988–1993 1993–1998 2000–2002 2007–2013 2013–2020 |
מלבורן טייגרס (עוזר) נורת' מלבורן ג'איינטס סידני קינגס סן אנטוניו ספרס (עוזר) פילדלפיה 76' |
| הישגים כמאמן | |
|
2 אליפויות ליגת ה-NBL (1994, 2002) מאמן העונה של ליגת ה-NBL (1994) | |
| קבוצות כג'נרל מנג'ר | |
| 2018 | פילדלפיה 76' |
ברט ויליאם בראון (באנגלית: Brett William Brown; נולד ב-16 בפברואר 1961) הוא מאמן כדורסל אמריקאי. בין השנים 2013–2020 שימש כמאמן הראשי של קבוצת פילדלפיה 76' מליגת ה-NBA, ובין השנים 2009–2012 אימן את נבחרת אוסטרליה בכדורסל.
נעורים ומכללות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראון נולד בעיר פורטלנד הדרומית שבמיין, ובשנתו האחרונה כתלמיד ב"תיכון פורטלנד הדרומית" הוביל את נבחרת הכדורסל שלו לזכייה באליפות התיכונים של מדינת מיין, תוך שהוא נבחר לחמישיית העונה של ליגת התיכונים. מאמן קבוצת התיכון באותה תקופה היה בוב בראון, אביו של ברט.
בין השנים 1979–1983 למד בראון באוניברסיטת בוסטון, ושיחק בקבוצת הכדורסל שלה תחת המאמן ריק פיטינו, חבר היכל התהילה לעתיד. בעונת 1982/1983 היה שותף להעפלתה של אוניברסיטת בוסטון לטורניר אליפות המכללות לראשונה מאז שנת 1959. בארבע עונותיו כרכז בקבוצה רשם ממוצעים צנועים של 5.3 נקודות ו-3.2 אסיסטים למשחק.[1]
בעונת 1983/1984, בסיום לימודיו האקדמיים, היה חלק מצוות האימון של ג'ון קיוסטר באוניברסיטת בוסטון.
קריירת אימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליגת ה-NBL
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1987 יצא בראון לטייל באזור אוקיאניה, ובעת שהותו באוסטרליה יצר קשר עם מאמן קבוצת מלבורן טייגרס המקומית, לינדסי גייז, אשר בסופו של דבר צירף אותו לצוות האימון של הקבוצה. ב-5 השנים הבאות שימש כעוזר מאמן של הטייגרס, ובשנת 1993 קיבל את תפקיד המאמן הראשי של קבוצת נורת' מלבורן ג'איינטס. כבר בעונתו הראשונה כמאמן ראשי זכה בתואר "מאמן העונה", לאחר שהוביל את קבוצתו לזכייה השנייה בתולדותיה באליפות ליגת העל האוסטרלית.
בקיץ 1998 חזר בראון לארצות הברית, ועבד ללא תשלום במחלקת התפעול של קבוצת סן אנטוניו ספרס בעונת 1998/1999, בסיומה זכתה הקבוצה באליפות ליגת ה-NBA.
בין השנים 2000–2002 אימן את קבוצת סידני קינגס האוסטרלית, מה שהקל על עבודתו במקביל כעוזר מאמן נבחרת אוסטרליה.
נבחרת אוסטרליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין השנים 1995–2003 היה בראון עוזר מאמן בנבחרת אוסטרליה בכדורסל, במקביל לעבודתו עם נורת' מלבורן ג'איינטס, סידני קינגס וסן אנטוניו ספרס. בשנת 2009 מונה למאמן הראשי של הנבחרת, ותחתיו סיימה הקבוצה במקום העשירי באליפות העולם בכדורסל 2010. באולימפיאדת לונדון (2012) העפיל עם נבחרת אוסטרליה לשלב רבע הגמר, בו הודחה על ידי נבחרת ארצות הברית אשר זכתה בהמשך במדליית הזהב. נבחרתו של בראון סיימה את הטורניר במקום השביעי, עם מאזן כולל של 3 ניצחונות ו-3 הפסדים.[2]
סן אנטוניו ספרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקראת עונת 2002/2003 מונה בראון לתפקיד "מנהל פיתוח שחקנים" בסן אנטוניו ספרס, ובחמש העונות הבאות הופקד בעיקר על פיתוח שחקני הספסל של הקבוצה.[3] בשנת 2007 קודם לתפקיד עוזר מאמן בסן אנטוניו, ועד 2013 המשיך לשמש כעוזר מאמן בכיר, לצד מייק בודנהולצר, תחת גרג פופוביץ' אשר הפך לאחד מחבריו הקרובים ביותר.[4] בעונות 2003, 2005 ו-2007 זכה עם הספרס ב-3 אליפויות NBA נוספות.
פילדלפיה 76'
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעונת 2013/2014 עזב את סן אנטוניו לאחר 13 עונות בסך הכול, כשקיבל את תפקיד המאמן הראשי של קבוצת פילדלפיה 76'. באותה תקופה הייתה פילדלפיה בשיאו של תהליך "בנייה מחדש", כקבוצה צעירה וחסרת ציפיות אשר פרשנים רבים אף העריכו שמנסה לנצל את שיטת הדראפט ולהפסיד כמה שיותר משחקים במטרה להשיג בחירות דראפט גבוהות.[5] הגיל הממוצע של שחקני הקבוצה בעונתו הראשונה של בראון עמד על 23.4 – ממוצע הגילים הנמוך בליגה באותה עונה, והממוצע השישי הכי נמוך לקבוצה בתולדות ה-NBA.[6] לקראת סיום אותה עונה רשמה פילדלפיה 26 הפסדים רצופים, ובכך השוותה את שיא ה-NBA.[7]
בכל אחת מארבע עונותיו הראשונות של בראון כמאמן ראשי (2014–2017) סיימה קבוצתו באחד מארבעת המקומות האחרונות בליגה מבחינת מאזן ניצחונות, ולאורך תקופה זו רשמה פילדלפיה מאזן כולל של 75 ניצחונות לעומת 253 הפסדים (22.9%). לקראת עונת 2017/2018 בחרה פילדלפיה את מרקל פולץ עם הבחירה הראשונה בדראפט, וכן חזרו מפציעות שני כוכבי הקבוצה המיועדים ג'ואל אמביד ובן סימונס, מה שהפיח תקווה לשיפור של הקבוצה בעתיד. הסיקסרס אכן הציגו שיפור משמעותי, בהובלתם של אמביד וסימונס, וסיימו את העונה עם המאזן השלישי בטיבו באזור המזרחי; 52–30. בפלייאוף ה-NBA הודחה הקבוצה על ידי בוסטון סלטיקס בחצי גמר המזרח, בתוצאה 1–4. העונה העוקבת הניבה תוצאות דומות; מאזן ניצחונות 51–31, והפסד בחצי גמר המזרח על ידי טורונטו ראפטורס (3–4). בסיום עונת 2019/2020, לאחר שהובסה מול בוסטון בסיבוב הפלייאוף הראשון (0–4), פוטר בראון מאימון הקבוצה.[8] לאורך תקופתו כמאמנה, רשמה פילדלפיה מאזן כולל של 221 ניצחונות ו-344 הפסדים (39.1%).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל אולימפי, באתר olympedia.org
- פרופיל כמאמן, באתר basketball-reference
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סטטיסטיקות המכללות של בראון, באתר sports-reference.com
- ^ ביוגרפיה, באתר הרשמי של ה-NBA
- ^ The Foreign Legion in San Antonio, באתר grantland.com, 2 ביוני 2014
- ^ Popovich feels bad, but not sorry, for Brett Brown, באתר nbcsports.com, 25 במרץ 2014
- ^ “Trust the process”: How three years of losing on purpose turned a basketball team into winners, באתר qz.com, 28 בינואר 2017
- ^ How Brett Brown and his 76ers have embraced their youth, באתר nbcsports.com, 7 באפריל 2014
- ^ Sixers blow out Pistons, snap record-tying losing streak at 26 games, באתר ספורטס אילוסטרייטד, 29 במרץ 2014
- ^ פילדלפיה מפטרת את בראון, באתר הקבוצה, 24 באוגוסט 2020